שיר שלמה יבוא רכב בע"מ ואח' נ' אפרידר החברה לשיכון ולפיתוח יש ואח'

החלטה

ביום 11.1.12 הורה עו"ד רם כספי, המשמש כבורר בסכסוך שבין המשיבה 1(להלן - אפרידר) לבין המשיבות 2-3 (להלן - אלטרום) למבקשת 2 (להלן- רו"ח שרון) "למסור לצדדים את הערכות השווי וחוות הדעת בתוך 7 (שבעה) ימים ממועד המצאת החלטתי זו...".

בהחלטתו הנוספת מיום 15.2.12 לא מצא הבורר לנכון לשנות מהחלטתו הקודמת, אף דחה את עתירתה החלופית של המבקשת לתשלום בקובעו "אינני רואה קשר בין עלויות שהוצאו בעבר לצורך הכנת הערכות השווי וחוות הדעת לבין הצגתן כראיות על ידי קבוצת אפרידר".

המדובר בטיוטה/חוות דעת כלכלית שנערכה ע"י רו"ח שרון לבקשת המבקשת 1(להלן – המבקשת) במסגרת בדיקת נאותות, עת ניהלה המבקשת משא ומתן לרכישת חברת רמט. בסופו של דבר לא הניב המו"מ תוצאות, ורמט נרכשה ע"י אפרידר. יצויין כי רו"ח שרון זומנה כעדה בבוררות, התייצבה ואף נחקרה.

המבקשת טוענת כי מדובר בקניינה הפרטי, בגינו שילמה יותר ממאה אלף ₪, וכי חשיפתו ע"י רו"ח שרון תחטא לחובת הסודיות. לחילופין, התבקש בית המשפט להורות כי חוות הדעת תימסר כנגד תשלום.

אלטרום מצהירה כי אין לה מידע באשר לתוכן חוות הדעת, ומקובל עליה כי הינה קניינה הבלעדי של המבקשת. מכל מקום, אין היא נוקטת עמדה בעתירה ומותירה אותה לשיקול דעת בית המשפט.

אפרידר לעומתה מתנגדת נחרצות לבקשה. בנוסף לטענות דיוניות שהועלו על ידה, ושלא ראיתי כי יש בהן להכריע את גורל הבקשה, היא טוענת כי חוות הדעת "מעניינות את המבקשת 1 והמבקשת 2 כקליפת השום". לטעמה, היא מעלה אבק במשרדיהן, לאחר שבאמצעותה נחסך מהמבקשת להתקשר "בעסקה מפוקפקת" עם רמט.

לא השתכנעתי כי טעמים של סודיות מקצועית או חיסיון הם המונעים את חשיפת חוות הדעת.

יחד עם זאת, נחה דעתי כי חוות הדעת בה עסקינן הינה קניינה הבלעדי של המבקשת. קיים הבדל בין חובת עד ליתן עדות בבית המשפט או למסור העתק של מסמך כלשהו הדרוש לחקר האמת, לבין אילוצו של צד שלישי, זר לחלוטין להתדיינות, למסור חוות דעת שערך עבור צרכיו שלו ושילם בעדה טבין וטקילין, ובכך לחסוך למי מבעלי הדין הניצים עלות הכנת חוות דעת משלהם לצורך ניהול משפטם. הדעת נותנת כי ייאמר לבעל דין הזקוק לחוות דעת עבור ניהול משפטו שלו, כי יתכבד ויזמין לעצמו כזו, אף ישלם עבורה.

כשם שלא יעלה על הדעת לחייב קונה פוטנציאלי של בית למסור תכנית אדריכלית שהזמין בטרם עלה המו"מ לרכישת הבית על שרטון, למי שקנה בסופו של דבר את הבית, כך אין לחייב רוכש פוטנציאלי של חברה למסור בדיקת נאותות שערך, לקונה בפועל.

יחד עם זאת, מהחלטת הבורר עולה כי מאחר והחברה הנבדקת אינה קיימת עוד, נבצר מאפרידר להכין חוות דעת משוחזרת, וכי תוכן חוות הדעת הינה קריטי לסכסוך.

משכך, קם הצורך לאזן ביו האינטרסים הנוגדים, מצד אחד- שמירה על קניינה של המבקשת, ומצד שני- מתן אפשרות לבורר להגיע לחקר האמת, נוכח חוסר האפשרות להכין כיום חוות דעת חדשה. האיזון ייעשה בדרך של תשלום. המבקשת הכינה בשעתו את חוות הדעת עבור צרכיה שלה, וכעת תעשה בה אפרידר שמוש לצרכיה שלה, ובכך תחסוך לעצמה עלות מימון חוות דעת עצמאית.

הפתרון של "ויחלוקו" נראה לי הולם את הסוגיה.

משהמבקשת שילמה לרו"ח שרון עבור חוות הדעת סך של 124,038 ₪ (עלות הייצוג המשפטי במשא ומתן איננה רלבנטית), אני מורה בזאת כי אם תשלם אפרידר למבקשת את מחצית הסכום, דהיינו סך של 62,019 ₪ תוך 15 יום, ימציאו המבקשות לבעלי הדין העתק מחוות הדעת, על נספחיה. חוות הדעת תימסר כפי שהיא, בניסוחה הקיים, ללא כל חובה לערוך אותה בצורה מקצועית יותר.

המבקשות תהיינה רשאיות למחוק מחוות הדעת את כל הפרטים המפורטים בסעיף 5.2 להחלטת הבורר מיום 11.1.11 וכן כל פרט אחר הקשור למבקשת והראוי לחיסיון, ובלבד שאינו נוגע לרמט או לממצאים לגביה.

אפרידר אף תשלם לשתי המבקשות את הוצאות הבקשה בסכום כולל של 10,000 ₪, וכן את העלויות הכרוכות בהכנת העתקי חוות הדעת, לפי חשבון שיוגש לה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לכל הצדדים וכן לכבוד הבורר.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.